שמי אביגיל. נשואה + 5.

לפני 23 שנה טיילתי ברחוב בחופשת לידה.

לפתע ראיתי מודעה על עץ: דרושה עובדת למילוי מקום לבית דפוס ותיק בשם: אייזנבך, לתקופה של 3 חודשים בלבד בשעות 13:00-17:00.

עד הלידה עבדתי כמנהלת חשבונות במפעל גדול ומפורסם. לא יכלו לשמור לי את מקום העבודה ולקחו מיד מישהי אחרת במקומי.

מאחר ורציתי כל עבודה, נכנסתי מיד לשמוע פרטים (בלי לתאם פגישה וראיון עבודה).

בעל בית הדפוס התלהב מהמוטיבציה הגבוהה ושאל אותי היכן למדתי גרפיקה.

עניתי שלא למדתי אבל אשמח להתלמד תוך כדי עבודה. (היום דבר כזה לא היה קורה. מבקשים לראות תיק עבודות + נסיון).

כאמא טריה יכולתי להתפנק ולומר שהשעות 13:00-17:00 לא נוחות ובדיוק כשהבעל חוזר מהכולל אבל הלכתי על זה וקבענו להתחיל נסיון למחרת.

מאז ועד היום, אני יושבת על אותו כסא בבית הדפוס רק שבינתיים דברים השתנו…

לפני 16 שנה נפטר הבוס שלי בגיל צעיר וקניתי את העסק מאשתו.

כמובן שהכל מלמעלה ופרנסה משמיים אבל חשוב לי להדגיש שאם הייתי מתפנקת לפני 23 שנה ואומרת שהעבודה לא מתאימה לי כי אין לי הכשרה מתאימה, שבטח לא יקבלו אותי, ששעות העבודה לא נוחות, מן הסתם לא הייתי נכנסת לבית הדפוס…

מאז ועד היום בסייעתא דשמיא בית הדפוס התפתח, גדל ועוסק במגוון רחב של עבודות דפוס מורכבות ומקצועיות וכן מוציא לאור זו השנה ה10 ברציפות את מדריך הטלפונים השנתי של חיפה והצפון.

לפעמים החלק שלנו בהשתדלות הוא להתגמש מעט, לעשות מאמץ מעבר לרגיל ומשם הקב"ה כבר ממשיך ודואג לנו.

כמו שכתוב פתחו לי פתח כחוטו של מחט ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם.

בהצלחה לכולם!

אביגיל

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp